המצב הכלכלי במשק המדינה יכול בקלות להותיר משפחות רבות ללא פרנסה ואף להוביל לקריסתם של עסקים רבים כפועל יוצא מכך הוביל למצב בו רבים מצאו עצמם בחדלות פירעון, כאשר אין בידם מזור לצאת מהסבך הכלכלי איליו נקלעו אלא רק במצב של הליך שיקום כלכלי במתכונתו החדשה (פשיטת רגל לשעבר).
חוק חדלות פירעון
ביום 15.9.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות הפירעון במתכונתו החדשה. מטרתו העיקרית הייתה להסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. החוק חדש מטרתו לבטל את הפקודות הישנות אשר לאורן קיבלו בתי המשפט את החלטותיהם, פקודות אשר מקורן עוד מהתקופה בה הבריטים שלטו בארץ, ואינן שיקפו הלכה למעשה כלל וכלל את התמורות אשר חלו בכלכלת המדינה ואת תכלית המחוקק בארץ, אשר לנגד עיניו נמצא ערך השיקום הכלכלי של החייבים כראשון במעלה.
עיקרו של השינוי התפיסתי שהביא החוק החדש הינו כי אירוע חדלות פירעון אינו עוד עוולה או פגם בהתנהלותם הכלכלית של חייבים. על פי התפיסה החדשה של החוק, חדלות פרעון הינה פועל יוצא אשר מקורו בשינויים אשר חלים בשוק האשראי. החוק החדש אינו רואה בהליכי חדלות הפירעון עוד בבחינת כלי עונשי שמטרתו העיקרית הינה להרתיע או להעניש את החייב. החוק החדש רואה בהליכי חדלות הפרעון ככאלו שנועדו להסדיר ולנהל כשלים בהתנהלות הכלכלית הקיימת בשוק האשראי ובמהלך עסקים רגיל וגם "בריא" של התנהלות כלכלית. לכן, מתן ההפטר ליחיד לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה אלא כחלק מהתנהלות כלכלית תקינה אשר במהלכה ניתן אשראי המעמיד עצמו בסיכון של אי יכולת החזרה. יש לציין כי זהו חלק אינטגרלי מכל פעילות כלכלית שוטפת.
במסגרת מתכונתו החדשה של חוק חדלות הפירעון הרי שהחוב לרשויות אינו מקבל עוד מעמד מיוחד של חוב בדין קדימה כפי שהיה בדין הקודם. חוק חדלות פרעון החדש מונה מספר פרמטרים אשר ייבדקו באמצעות הנאמן לשם מתן קדימות על פני חובם של נושים אחרים לחוב של רשויות המדינה. ככל והחוב לא יעמוד בתנאים ברורים אילו הרי שלא תינתן עדיפות לחוב זה.
אין כל חולק כי נכון וראוי לבקר את אישור תביעות החוב של הנאמן לרשויות המדינה בעיניים מקצועיות טרם הכרעתן על מנת לבדוק כי אכן החוב עומד בקריטריונים הברורים הקבועים בחוק. תהליך זה הינו חלק מהליך הביקורת של עורך דין מיסים מומחה המייצג חייבים עבור כל אישור תביעות החוב בכלל, ובפרט אישור חובות המדינה.
שינוי נוסף עליו בחר המחוקק לעמוד בחוק חדלות פרעון הוא כי חובות בסכומים שבין 50,000 ₪ -150,000 ₪ יידונו באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, וסכומים מעל 150,000 ₪ יידונו בבתי משפט השלום בהתאם למחוזות השונים. המשפט יתקיים בידי שופטים אשר הוכשרו במיוחד בנושא של חדלות פירעון ושיקום חייבים. הדרישה להתמחות במיסוי נובעת מתוך רצון לקצר את זמן ההליכים ולהוריד את העומס בבתי המשפט המחוזיים. על פי חוק חדלות פרעון החדש, מיום קבלת הצו לפתיחת ההליכים ועד לקיומו של דיון ההפטר, יחלוף פרק זמן של עד שנה.
אין כל חולק כי השינויים שביצע המחוקק בחוק חדלות הפירעון הינם משמעותיים כלפי החייבים. כיום החייבים נמצאים במקום בו המדינה משקיעה משאבים כלכליים בשיקומם וזאת באמצעות עזרה והדרכה בהתנהלות כלכלית נכונה מתוך רצון לשלבם בחברה. ככל ומצבם הכלכלי של חייבים יוחמר הרי שהם יהוו נטל על המדינה ומוסדותיה, ועל כן באחריותה לדאוג להם ולהושיעם מהסבך הכלכלי איליו נקלעו.
יודגש כי חרף העובדה שהחוק החדש הינו חוק המיטיב עם מרבית החייבים, נכון וראוי כי עורכי הדין יבדקו כל מקרה לגופו בטרם ימליצו לחייבים על הליך משפטי זה על כל מורכבותו. עורכי הדין צריכים להבין כי על כתפיהם מוטלת אחריות כבדה ועליהם לשקול צעדיהם בקפידה, משום שבהתאם לחוק החדש הרי שחייבים אשר יחסו תחת חוק זה בחוסר תום לב, ניתנת לכונס הנכסים הרשמי הזכות לשקול הפעלת צעדים פליליים כנגדם.
