מעמד החובות בחוק חדלות פרעון החדש

מעמדם של החובות לרשויות המס בחוק חדלות הפירעון

עסקים רבים נקלעים לקשיים כלכליים שונים ובעיות תזרים קשות אשר בסופו של יום מובילים אותם אל פני שוקת שבורה, ומשכך עסקים רבים נכנסים למצב בו הם הופכים להיות חדלי פירעון.

עד כניסתו של חוק חדלות פירעון החדש, עסקים עצמאיים נכנסו להליך פשיטת רגל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, וחברות נכנסו להליכי פירוק בהתאם לפקודת החברות.

הנושים סווגו לשלוש קטגוריות:

נושים מובטחים– בעלי בטוחה המשמשת להם להבטחת חובם כדוגמת משכון הבית בחוב המשכנתא.

נושים בדין קדימה– נושים אשר על פי החוק חובם ייפרע בקדימות בהתאם לסדר הנשייה: 1. שכר העובדים. 2. ניכויי עובדים 3. תשלום מיסים לרשויות המדינה חוב המס לתקופה של שנה אחת ככל וישנם חובות למספר שנים ובד"כ יילקח חוב המס הגבוה ביותר 4. חוב שכר דירה לשנה אחת.

נושים אחרים– אשר הינם יתרת הנושים הקיימים לכל חייב.

חקיקתו של חוק חדלות הפירעון אשר קורמת עור וגידים בימים אלה הביאה מהפך חשוב ומשמעותי עבור החייבים. המטרה העיקרית אשר עמדה לנגד עיניו של המחוקק הייתה שיקומו של החייב ומזעור ככל הניתן של התוצאות הקשות בגין קריסתו הכלכלית עבורו ועבור משפחתו.

מטרת החוק הובילה לשינוי משמעותי בסדר קדימות הנשייה של החובות בדין קדימה. אם עד לכניסתו של החוק רשויות המס  "נהנו" מהכוח הרב אשר ניתן להם בהתאם לחוק לשם גביית חובות המס. בהתאם לחוק חדלות הפירעון רשויות המס הפכו להיות נושה ככל הנושים, באם לא יגיעו להסדר עם החייב טרם ההליך. הדבר מהווה תמריץ לרשויות המס לנסות ולסייע לנושים בהסדרים על מנת לנסות ולמנוע מבעוד מועד את הקריסה הכלכלית.

המחוקק הוביל לשינוי מהותי בסדרי הנשייה לחובות בדין קדימה  וזאת על מנת  לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים "הרגילים" בקופת הנשייה. כמובא להלן:

1. שכר עבודה– חוב בשל שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין.
2. ניכוי במקור משכר עבודה- סכום שהחייב ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא העבירו כחוק לפקיד השומה, ולביטוח הלאומי בהתאם לחוק ביטוח לאומי.
3. חוב מזונות– כאשר החבות בו לפי פסק דין ומועד פירעונו חל טרם התן הצו לפתיחת ההליכים.
4. חוב למע"מ– קרן חוב מס אשר נוצר ב-12 החודשים שקדמו לצו.
5. הסדר פריסה של תשלומי המס– חוב מס שנפרס על פי הסדר שנחתם בין החייב לרשות טרם מתן הצו לפתיחת הליכים. קרן חוב בלבד מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה.

ניתן להבחין כי קיימת מגמה שדוגלת בביטול או צמצום בזכות לקדימות פירעון החוב שניתנה לחובות המיסים. מגמה חיובית זו נובעת מתוך נקודת הנחה כי למדינה יש יכולת פיזור נזק העדיפה בהרבה על הנושים האחרים. כך שנכון וראוי יהיה לפזר את הנזק הנובע מחוסר יכולתו של החייב לעמוד בתשלום חובותיו על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב. זאת מתוך ראייה נכונה ואחראית שתפקידה של כל מדינה לדאוג לשיקום אזרחיה בעת נפילתם הכלכלית לאחר שנים בהן שילמו מיסים כמתבקש.

מדובר במהפך משמעותי שהחוק נותן לחייבים להתמודד מול רשויות המס ולנהל מולן מו"מ על פריסת החוב וגם על גובה המס הנדרש. הרציונל שעמד במתן דין הקדימה לחובות מס שנפרסו, נועד למנוע את החשש לפיו הפגיעה בדין הקדימה של רשות המסים תגרום לכך שהרשות תימנע מלפרוס חובות מס של נישומים הנמצאים בקשיים כלכליים. מצב שכזה עלול לפגוע ביכולתם של החייבים לצלוח משברים כלכליים זמניים ולאפשר לעסקים רבים להמשיך ולנהל את עסקם תוך הסדרת החוב בצורה ההולמת את מצבם הכלכלי. נכון לבחון בקפידה ובאמצעות סיוע של איש מקצוע את האפשרות להגיע להסדר מול רשויות המס טרם ההליך.