עסקים רבים נקלעים לקשיים כלכליים שונים ובעיות תזרים קשות אשר בסופו של יום מובילים אותם אל פני שוקת שבורה, ומשכך עסקים רבים נכנסים למצב בו הם הופכים להיות חדלי פירעון.

עד כניסתו של חוק חדלות פירעון החדש, עסקים עצמאיים נכנסו להליך פשיטת רגל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, וחברות נכנסו להליכי פירוק בהתאם לפקודת החברות.

הנושים סווגו לשלוש קטגוריות:

נושים מובטחים– בעלי בטוחה המשמשת להם להבטחת חובם כדוגמת משכון הבית בחוב המשכנתא.

נושים בדין קדימה– נושים אשר על פי החוק חובם ייפרע בקדימות בהתאם לסדר הנשייה: 1. שכר העובדים. 2. ניכויי עובדים 3. תשלום מיסים לרשויות המדינה חוב המס לתקופה של שנה אחת ככל וישנם חובות למספר שנים ובד"כ יילקח חוב המס הגבוה ביותר 4. חוב שכר דירה לשנה אחת.

נושים אחרים– אשר הינם יתרת הנושים הקיימים לכל חייב.

חקיקתו של חוק חדלות הפירעון אשר קורמת עור וגידים בימים אלה הביאה מהפך חשוב ומשמעותי עבור החייבים. המטרה העיקרית אשר עמדה לנגד עיניו של המחוקק הייתה שיקומו של החייב ומזעור ככל הניתן של התוצאות הקשות בגין קריסתו הכלכלית עבורו ועבור משפחתו.

מטרת החוק הובילה לשינוי משמעותי בסדר קדימות הנשייה של החובות בדין קדימה. אם עד לכניסתו של החוק רשויות המס  "נהנו" מהכוח הרב אשר ניתן להם בהתאם לחוק לשם גביית חובות המס. בהתאם לחוק חדלות הפירעון רשויות המס הפכו להיות נושה ככל הנושים, באם לא יגיעו להסדר עם החייב טרם ההליך. הדבר מהווה תמריץ לרשויות המס לנסות ולסייע לנושים בהסדרים על מנת לנסות ולמנוע מבעוד מועד את הקריסה הכלכלית.

המחוקק הוביל לשינוי מהותי בסדרי הנשייה לחובות בדין קדימה  וזאת על מנת  לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים "הרגילים" בקופת הנשייה. כמובא להלן:

1. שכר עבודה– חוב בשל שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין.
2. ניכוי במקור משכר עבודה- סכום שהחייב ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא העבירו כחוק לפקיד השומה, ולביטוח הלאומי בהתאם לחוק ביטוח לאומי.
3. חוב מזונות– כאשר החבות בו לפי פסק דין ומועד פירעונו חל טרם התן הצו לפתיחת ההליכים.
4. חוב למע"מ– קרן חוב מס אשר נוצר ב-12 החודשים שקדמו לצו.
5. הסדר פריסה של תשלומי המס– חוב מס שנפרס על פי הסדר שנחתם בין החייב לרשות טרם מתן הצו לפתיחת הליכים. קרן חוב בלבד מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה.

ניתן להבחין כי קיימת מגמה שדוגלת בביטול או צמצום בזכות לקדימות פירעון החוב שניתנה לחובות המיסים. מגמה חיובית זו נובעת מתוך נקודת הנחה כי למדינה יש יכולת פיזור נזק העדיפה בהרבה על הנושים האחרים. כך שנכון וראוי יהיה לפזר את הנזק הנובע מחוסר יכולתו של החייב לעמוד בתשלום חובותיו על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב. זאת מתוך ראייה נכונה ואחראית שתפקידה של כל מדינה לדאוג לשיקום אזרחיה בעת נפילתם הכלכלית לאחר שנים בהן שילמו מיסים כמתבקש.

מדובר במהפך משמעותי שהחוק נותן לחייבים להתמודד מול רשויות המס ולנהל מולן מו"מ על פריסת החוב וגם על גובה המס הנדרש. הרציונל שעמד במתן דין הקדימה לחובות מס שנפרסו, נועד למנוע את החשש לפיו הפגיעה בדין הקדימה של רשות המסים תגרום לכך שהרשות תימנע מלפרוס חובות מס של נישומים הנמצאים בקשיים כלכליים. מצב שכזה עלול לפגוע ביכולתם של החייבים לצלוח משברים כלכליים זמניים ולאפשר לעסקים רבים להמשיך ולנהל את עסקם תוך הסדרת החוב בצורה ההולמת את מצבם הכלכלי. נכון לבחון בקפידה ובאמצעות סיוע של איש מקצוע את האפשרות להגיע להסדר מול רשויות המס טרם ההליך.

הפוסט מעמד החובות בחוק חדלות פרעון החדש הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד מיסים וחדלות פרעון.

חוק חדלות פירעון

ביום  15.9.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות הפירעון במתכונתו החדשה. מטרתו העיקרית הייתה להסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. החוק חדש מטרתו לבטל את הפקודות הישנות אשר לאורן קיבלו בתי המשפט את החלטותיהם, פקודות אשר מקורן עוד מהתקופה בה הבריטים שלטו בארץ, ואינן שיקפו הלכה למעשה כלל וכלל את התמורות אשר חלו בכלכלת המדינה ואת תכלית המחוקק בארץ, אשר  לנגד עיניו נמצא ערך השיקום הכלכלי של החייבים כראשון במעלה.

עיקרו של השינוי התפיסתי שהביא החוק החדש הינו כי אירוע חדלות פירעון אינו עוד עוולה או פגם בהתנהלותם הכלכלית של חייבים. על פי התפיסה החדשה של החוק, חדלות פרעון הינה פועל יוצא אשר מקורו בשינויים אשר חלים בשוק האשראי. החוק החדש אינו רואה בהליכי חדלות הפירעון עוד בבחינת כלי עונשי שמטרתו העיקרית הינה להרתיע או להעניש את החייב. החוק החדש רואה בהליכי חדלות הפרעון ככאלו שנועדו להסדיר ולנהל כשלים בהתנהלות הכלכלית הקיימת בשוק האשראי ובמהלך עסקים רגיל וגם "בריא" של התנהלות כלכלית. לכן, מתן ההפטר ליחיד לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה אלא כחלק מהתנהלות כלכלית תקינה אשר במהלכה ניתן אשראי המעמיד עצמו בסיכון של אי יכולת החזרה. יש לציין כי זהו חלק אינטגרלי מכל פעילות כלכלית שוטפת.

במסגרת מתכונתו החדשה של חוק חדלות הפירעון הרי שהחוב לרשויות אינו מקבל עוד מעמד מיוחד של חוב בדין קדימה כפי שהיה בדין הקודם. חוק חדלות פרעון החדש מונה מספר פרמטרים אשר ייבדקו באמצעות הנאמן לשם מתן קדימות על פני חובם של נושים אחרים לחוב של רשויות המדינה. ככל והחוב לא יעמוד בתנאים ברורים אילו הרי שלא תינתן עדיפות לחוב זה.

אין כל חולק כי נכון וראוי לבקר את אישור תביעות החוב של הנאמן לרשויות המדינה בעיניים מקצועיות טרם הכרעתן על מנת לבדוק כי אכן החוב עומד בקריטריונים הברורים הקבועים בחוק. תהליך זה הינו חלק מהליך הביקורת של עורך דין מיסים מומחה המייצג חייבים עבור כל אישור תביעות החוב בכלל, ובפרט אישור חובות המדינה.

שינוי נוסף עליו בחר המחוקק לעמוד בחוק חדלות פרעון הוא כי חובות בסכומים שבין 50,000 ₪ -150,000 ₪ יידונו באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, וסכומים מעל 150,000 ₪ יידונו בבתי משפט השלום בהתאם למחוזות השונים. המשפט יתקיים בידי שופטים אשר הוכשרו במיוחד בנושא של חדלות פירעון ושיקום חייבים. הדרישה להתמחות במיסוי נובעת מתוך רצון לקצר את זמן ההליכים ולהוריד את העומס בבתי המשפט המחוזיים. על פי חוק חדלות פרעון החדש, מיום קבלת הצו לפתיחת ההליכים ועד לקיומו של דיון ההפטר, יחלוף פרק זמן של עד שנה.

אין כל חולק כי השינויים שביצע המחוקק בחוק חדלות הפירעון הינם משמעותיים כלפי החייבים. כיום החייבים נמצאים במקום בו המדינה משקיעה משאבים כלכליים בשיקומם וזאת באמצעות עזרה והדרכה בהתנהלות כלכלית נכונה מתוך רצון לשלבם בחברה. ככל ומצבם הכלכלי של חייבים יוחמר הרי שהם יהוו נטל על המדינה ומוסדותיה, ועל כן באחריותה לדאוג להם ולהושיעם מהסבך הכלכלי איליו נקלעו.

יודגש כי חרף העובדה שהחוק החדש הינו חוק המיטיב עם מרבית החייבים, נכון וראוי כי עורכי הדין יבדקו כל מקרה לגופו בטרם ימליצו לחייבים על הליך משפטי זה על כל מורכבותו. עורכי הדין צריכים להבין כי על כתפיהם מוטלת אחריות כבדה ועליהם לשקול צעדיהם בקפידה, משום שבהתאם לחוק החדש הרי שחייבים אשר יחסו תחת חוק זה בחוסר תום לב, ניתנת לכונס הנכסים הרשמי הזכות לשקול הפעלת צעדים פליליים כנגדם.

הפוסט שיקום כלכלי – פשיטת רגל הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד מיסים וחדלות פרעון.