עסקים רבים נקלעים לקשיים כלכליים שונים ובעיות תזרים קשות אשר בסופו של יום מובילים אותם אל פני שוקת שבורה, ומשכך עסקים רבים נכנסים למצב בו הם הופכים להיות חדלי פירעון.

עד כניסתו של חוק חדלות פירעון החדש, עסקים עצמאיים נכנסו להליך פשיטת רגל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, וחברות נכנסו להליכי פירוק בהתאם לפקודת החברות.

הנושים סווגו לשלוש קטגוריות:

נושים מובטחים– בעלי בטוחה המשמשת להם להבטחת חובם כדוגמת משכון הבית בחוב המשכנתא.

נושים בדין קדימה– נושים אשר על פי החוק חובם ייפרע בקדימות בהתאם לסדר הנשייה: 1. שכר העובדים. 2. ניכויי עובדים 3. תשלום מיסים לרשויות המדינה חוב המס לתקופה של שנה אחת ככל וישנם חובות למספר שנים ובד"כ יילקח חוב המס הגבוה ביותר 4. חוב שכר דירה לשנה אחת.

נושים אחרים– אשר הינם יתרת הנושים הקיימים לכל חייב.

חקיקתו של חוק חדלות הפירעון אשר קורמת עור וגידים בימים אלה הביאה מהפך חשוב ומשמעותי עבור החייבים. המטרה העיקרית אשר עמדה לנגד עיניו של המחוקק הייתה שיקומו של החייב ומזעור ככל הניתן של התוצאות הקשות בגין קריסתו הכלכלית עבורו ועבור משפחתו.

מטרת החוק הובילה לשינוי משמעותי בסדר קדימות הנשייה של החובות בדין קדימה. אם עד לכניסתו של החוק רשויות המס  "נהנו" מהכוח הרב אשר ניתן להם בהתאם לחוק לשם גביית חובות המס. בהתאם לחוק חדלות הפירעון רשויות המס הפכו להיות נושה ככל הנושים, באם לא יגיעו להסדר עם החייב טרם ההליך. הדבר מהווה תמריץ לרשויות המס לנסות ולסייע לנושים בהסדרים על מנת לנסות ולמנוע מבעוד מועד את הקריסה הכלכלית.

המחוקק הוביל לשינוי מהותי בסדרי הנשייה לחובות בדין קדימה  וזאת על מנת  לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים "הרגילים" בקופת הנשייה. כמובא להלן:

1. שכר עבודה– חוב בשל שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין.
2. ניכוי במקור משכר עבודה- סכום שהחייב ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא העבירו כחוק לפקיד השומה, ולביטוח הלאומי בהתאם לחוק ביטוח לאומי.
3. חוב מזונות– כאשר החבות בו לפי פסק דין ומועד פירעונו חל טרם התן הצו לפתיחת ההליכים.
4. חוב למע"מ– קרן חוב מס אשר נוצר ב-12 החודשים שקדמו לצו.
5. הסדר פריסה של תשלומי המס– חוב מס שנפרס על פי הסדר שנחתם בין החייב לרשות טרם מתן הצו לפתיחת הליכים. קרן חוב בלבד מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה.

ניתן להבחין כי קיימת מגמה שדוגלת בביטול או צמצום בזכות לקדימות פירעון החוב שניתנה לחובות המיסים. מגמה חיובית זו נובעת מתוך נקודת הנחה כי למדינה יש יכולת פיזור נזק העדיפה בהרבה על הנושים האחרים. כך שנכון וראוי יהיה לפזר את הנזק הנובע מחוסר יכולתו של החייב לעמוד בתשלום חובותיו על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב. זאת מתוך ראייה נכונה ואחראית שתפקידה של כל מדינה לדאוג לשיקום אזרחיה בעת נפילתם הכלכלית לאחר שנים בהן שילמו מיסים כמתבקש.

מדובר במהפך משמעותי שהחוק נותן לחייבים להתמודד מול רשויות המס ולנהל מולן מו"מ על פריסת החוב וגם על גובה המס הנדרש. הרציונל שעמד במתן דין הקדימה לחובות מס שנפרסו, נועד למנוע את החשש לפיו הפגיעה בדין הקדימה של רשות המסים תגרום לכך שהרשות תימנע מלפרוס חובות מס של נישומים הנמצאים בקשיים כלכליים. מצב שכזה עלול לפגוע ביכולתם של החייבים לצלוח משברים כלכליים זמניים ולאפשר לעסקים רבים להמשיך ולנהל את עסקם תוך הסדרת החוב בצורה ההולמת את מצבם הכלכלי. נכון לבחון בקפידה ובאמצעות סיוע של איש מקצוע את האפשרות להגיע להסדר מול רשויות המס טרם ההליך.

הפוסט מעמד החובות בחוק חדלות פרעון החדש הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד מיסים וחדלות פרעון.

עד כניסתו של חוק חדלות פירעון החדש, עסקים עצמאיים נכנסו להליך פשיטת רגל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, וחברות נכנסו להליכי פירוק בהתאם לפקודת החברות.

הנושים סווגו לשלוש קטגוריות:

נושים מובטחים– בעלי בטוחה המשמשת להם להבטחת חובם כדוגמת משכון הבית בחוב המשכנתא.

נושים בדין קדימה– נושים אשר על פי החוק חובם ייפרע בקדימות בהתאם לסדר הנשייה: 1. שכר העובדים. 2. ניכויי עובדים 3. תשלום מיסים לרשויות המדינה חוב המס לתקופה של שנה אחת ככל וישנם חובות למספר שנים ובד"כ יילקח חוב המס הגבוה ביותר 4. חוב שכר דירה לשנה אחת.

נושים אחרים– אשר הינם יתרת הנושים הקיימים לכל חייב.

חקיקתו של חוק חדלות הפירעון אשר קורמת עור וגידים בימים אלה הביאה מהפך חשוב ומשמעותי עבור החייבים. המטרה העיקרית אשר עמדה לנגד עיניו של המחוקק הייתה שיקומו של החייב ומזעור ככל הניתן של התוצאות הקשות בגין קריסתו הכלכלית עבורו ועבור משפחתו.

מטרת החוק הובילה לשינוי משמעותי בסדר קדימות הנשייה של החובות בדין קדימה. אם עד לכניסתו של החוק רשויות המס  "נהנו" מהכוח הרב אשר ניתן להם בהתאם לחוק לשם גביית חובות המס. בהתאם לחוק חדלות הפירעון רשויות המס הפכו להיות נושה ככל הנושים, באם לא יגיעו להסדר עם החייב טרם ההליך. הדבר מהווה תמריץ לרשויות המס לנסות ולסייע לנושים בהסדרים על מנת לנסות ולמנוע מבעוד מועד את הקריסה הכלכלית.

המחוקק הוביל לשינוי מהותי בסדרי הנשייה לחובות בדין קדימה  וזאת על מנת  לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים "הרגילים" בקופת הנשייה. כמובא להלן:

1. שכר עבודה– חוב בשל שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין.
2. ניכוי במקור משכר עבודה- סכום שהחייב ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא העבירו כחוק לפקיד השומה, ולביטוח הלאומי בהתאם לחוק ביטוח לאומי.
3. חוב מזונות– כאשר החבות בו לפי פסק דין ומועד פירעונו חל טרם התן הצו לפתיחת ההליכים.
4. חוב למע"מ– קרן חוב מס אשר נוצר ב-12 החודשים שקדמו לצו.
5. הסדר פריסה של תשלומי המס– חוב מס שנפרס על פי הסדר שנחתם בין החייב לרשות טרם מתן הצו לפתיחת הליכים. קרן חוב בלבד מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה.

ניתן להבחין כי קיימת מגמה שדוגלת בביטול או צמצום בזכות לקדימות פירעון החוב שניתנה לחובות המיסים. מגמה חיובית זו נובעת מתוך נקודת הנחה כי למדינה יש יכולת פיזור נזק העדיפה בהרבה על הנושים האחרים. כך שנכון וראוי יהיה לפזר את הנזק הנובע מחוסר יכולתו של החייב לעמוד בתשלום חובותיו על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב. זאת מתוך ראייה נכונה ואחראית שתפקידה של כל מדינה לדאוג לשיקום אזרחיה בעת נפילתם הכלכלית לאחר שנים בהן שילמו מיסים כמתבקש.

מדובר במהפך משמעותי שהחוק נותן לחייבים להתמודד מול רשויות המס ולנהל מולן מו"מ על פריסת החוב וגם על גובה המס הנדרש. הרציונל שעמד במתן דין הקדימה לחובות מס שנפרסו, נועד למנוע את החשש לפיו הפגיעה בדין הקדימה של רשות המסים תגרום לכך שהרשות תימנע מלפרוס חובות מס של נישומים הנמצאים בקשיים כלכליים. מצב שכזה עלול לפגוע ביכולתם של החייבים לצלוח משברים כלכליים זמניים ולאפשר לעסקים רבים להמשיך ולנהל את עסקם תוך הסדרת החוב בצורה ההולמת את מצבם הכלכלי. נכון לבחון בקפידה ובאמצעות סיוע של איש מקצוע את האפשרות להגיע להסדר מול רשויות המס טרם ההליך.

*המידע המופיע באתר ובבלוג הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה כל תחליף לייעוץ משפטי.

הפוסט חוק חדלות פירעון החדש, מה השתנה? הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד מיסים וחדלות פרעון.

מטרת העיקול היא לתפוס את הנכס ולמנוע מצב שבו החייב יבריח את הנכס או יפגע בו, ובכך יפגע באפשרות של הזוכה להיפרע מהנכס עצמו.

כאשר ניתן צו עיקול על נכסים של החייב, ובמידה והחייב אינו פורע את החוב לאחר צו העיקול, ניתן לעקל לו את הנכסים גם אם הם נמצאים אצל אדם אחר. אם ניתן למכור את הנכסים שנתפסו- כך יעשה במטרה להשתמש בכסף שיתקבל מהמכירה לפירעון החוב.

הזוכה רשאי לגבות את חובו מידי החייב כאשר הוא אינו פורע אותו באמצעות הטלת עיקולים על החייב. הטלת עיקולים מתבצעת על ידי פניה לביהמ"ש במעמד צד אחד או לחילופין בפתיחת תיק בהוצאה לפועל. בנוסף להטלת העיקולים, מוטלים הגבלות שונות על החייב הן הגבלה על רישיון הנהיגה שלו ובכך נפגעת ניידותו ופרנסתו כאחד, והן בהגבלת יציאתו מגבולות המדינה, ואז הוא למעשה מסתייע בכוחה של המדינה לצורך גביית חוב מהחייב.

יודגש כי מערכת ההוצאה לפועל היא מערכת מורכבת, בירוקרטית וסבוכה עבור אזרח מן השורה ועל כן נדרשת התערבותו של איש מקצוע הבקיא ברזיי חוק ההוצאה לפועל.

חשוב לדעת ולהבין כי טרם הטלת העיקולים וההגבלות נשלח מכתב התראה ואזהרה ללקוח ובו הוא נדרש להסיר את העיקולים בתוך פרק זמן של עד 30 יום על מנת למנוע הפעלת אמצעי אכיפה כנגדו. זהו הזמן האידאלי והנכון כבר לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בכדי להקדים "תרופה למכה" וליזום הליכים משפטיים מקדמיים לעיכוב ההליכים אשר יבוצעו על ידי הנושים. אם מסיבה כלשהיא התמהמהנו בפנייתנו, אל דאגה עו"ד מקצועי יכול לפעול במידית לפעול בתוך פרק זמן קצר ביותר לקדם עבור החייב הליך משפטי המתאים לו ולמצבת חובותיו ובמקביל לעכב את ההליכים המופעלים כנגד החייב.

העיקולים המוטלים כנגד החייב נחלקים לשלוש קבוצות:

1. עיקולי מקרקעין– עיקול המוטל על זכויות החייב בבית מגוריו. יכול שיהיה רק ברישום אזי ביום מן הימים כאשר החייב ירצה למכור את הבית יהיה עליו להסיר את העיקול על מנת שיוכל לעשות כן, או לחילופין על ידי הצעת הנכס למכירה בידי כונס נכסים הממונה על ידי ביהמ"ש.
2. עיקול צד ג'– עיקולים המבוצעים על כספים המגיעים לחייב ונמצאים בידי גורם שלישי. לדוגמה עיקול על כספי החייב בחשבון הבנק שלו, כספים המגיעים לו מידי חב' הביטוח ואף עיקולים על המשכורת שלו המשולמת לו על ידי מעבידו.
3. עיקולי מטלטלין– עיקולים על נכסים השייכים לחייב, והם מבוצעים על ידי גובים הפוקדים את בתי החייבים בכל שעות היממה ונוטלים מביתו את חפציו האישיים וגם את רכבו.

בנוסף לעיקולים הללו מטילה מערכת ההוצאה לפועל הגבלות שונות על החייב:

1. הגבלה על רישיון הנהיגה– שלילת רישיון הנהיגה של החייב, הוא אינו רשאי לנהוג על כל כלי רכב.
2. עיכוב יציאה מהארץ– החייב אינו רשאי לצאת מגבולות המדינה ולקבל דרכון.
3. הגבלה על חשבון הבנק – הלקוח רשום כמוגבל בכל המערכות הבנקאיות, ומשכך הוא אינו יכול לפתוח חשבון , לבצע פעולות בחשבון הבנק שלו ולקחת הלוואות.

אין חולק כי הטלת העיקולים וההגבלות פוגעת בחייב ואף בבני משפחתו בצורה קשה ובמקרים מסוימים בצורה גם בלתי הפיכה. מכאן החשיבות לטיפול משפטי מקצועי אשר ייתן מענה בפרק זמן קצר ביותר: הן לעיכוב וביטול ההליכים כנגד החייב, והן לטיפול  משפטי להסדרת חובותיו בדרך הנכונה והמתאימה ללקוח. יודגש כי קיימות מספר דרכים אפשרויות לפתרון אך כל דרך שונה ואינה מתאימה לכל מקרה. אבחון וטיפול מוקדם לחייב על ידי גורם מקצועי הבקיא בחוק והמכיר את ההתנהלות הנכונה מול מערכת ההוצאה לפועל על כל אגפיה, ייתן מענה נכון ויעיל למורכבות המקרה. אין להקל ראש ולהתייחס לדברים בצורה של מה בכך. התנהלות לא אחראית ונכונה רק תעצים את הנזקים לחייב ולבני ביתו ותסבך אותו יותר.

*יובהר כי המידע המופיע באתר ובבלוג הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה כל תחליף לייעוץ משפטי.

הפוסט איך מבטלים עיקולים והגבלות? הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד מיסים וחדלות פרעון.

אדם השרוי בחובות נמצא בחרדה יומיומית, הוא בחשש מתמיד שיעקלו לו את המשכורת, שלא יהיה לו כסף לקנות אוכל או לשלם שכר דירה. המעקלים אשר פוקדים תכופות את בתי החייבים בכל שעות היממה ולוקחים חפצי ערך, והנזק בלתי הפיך שנגרם לילדי החייבים בעקבות חשיפתם למצבם הכלכלי של הוריהם, עלולה להוביל למצוקה ולחרדה אשר ישפיעו קשות על החייבים ובני משפחתם. במקרים מסויימים, גם ילדי החייבים ישקעו בחובות בעתיד, ועתידם הכלכלי צפוי להיות כעתיד הוריהם. חובות הן מציאות קשה. לעיתים, בעלת השפעה לדורות המותירה את החייבים בשוליים החברתיים בלי יד מכוונת ועוזרת.

קושי כלכלי מעורב פעמים רבות בקושי נפשי ונדרש הרבה ידע ומאמץ בכדי להתגבר על החובות אשר נחתו עלינו "כרעם ביום בהיר". סגירת חובות היא תהליך, שמצריך הרבה מאוד ידע מקצועי, ויש בהחלט מה לעשות כדי לומר לחובות ״שלום ולא להתראות״ אחת ולתמיד.

צעדים ראשונים טרם פניה ליעוץ משפטי

• ריכוז החובות– יש לבדוק ולאמוד את מצבת החובות לנושים השונים על מנת שתוכלו להגיע לעו"ד עם מצבת מדויקת אשר על פיה ייקבע לאיזה הליך פנינו מועדות. יודגש כי קיימים פתרונות שונים המתאימים לכל מקרה לגופו ואין כל חולק כי לגבי מצבת חובות של 20,000 ₪ הפתרון שונה ממצבת חובות של למעלה מ-100,000 ₪. זאת כמובן בשקלול היכולת התזרימית של החייב, ומשכך יש לבדוק היטב את מצבת החובות.
• לא להיכנע ללחצים של נותני הלוואות– בנקים וחברות רבות העוסקות במתן הלוואות, מנצלים את מצבם של החייבים ומנסים בכל דרך לשכנע אותם לקחת הלוואות שונות בתנאים בלתי סבירים תוך בקשת בטחונות לצורך כיסוי ההלוואות. זאת מתוך ידיעה ברורה כי ברבות הימים יוכלו לממש את הביטחונות ולגבות את מלוא ההלוואות. מדובר בביטחונות של משכון נכסים שונים בעלי ערך כלכלי ורגשי, והחתמתם של בני משפחה כערבים לתשלום החוב. חייבים רבים נופלים קורבן ללחצים אלה ונוטלים הלוואות, ובדרך זו הם מסקלים הליכים משפטיים היכולים לסייע להם למצוא פתרון לחובותיהם.
• לא להגיע להסדרים עם הנושים ללא יד מקצועית– נושים רבים מפעילים לחצים רבים על חייבים להגיע להסדר חובותיהם, וזאת באמצעות מכתבי התראה מעו"ד המייצגים אותם טרם נקיטת הליכים משפטיים, פתיחת תיקים בהוצל"פ, הטלת עיקולים והגבלות שונות על חייבים. מטרתם של הנושים הוא אילוץ להסדיר את החוב עמם, אולם בפועל אתם משתמשים בכספים המעטים שעוד נותרו לכם והדבר לא בטוח יסייע לכם בפתרון לכלל מצבת חובותיכם. חובות בסדר גודל של כ- 300,000 ₪ או של כ-350,000 ₪ דינם זהה בהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי.
• לא לפגר בתשלומים השוטפים באחזקת הבית ומזונות– אי תשלום חובות שוטפים של הבית יכול להוביל לסנקציות כמו ניתוק החשמל או פינוי מהבית במקרה של משכנתא. כמו כן, תשלום מזונות לרווחת הילדים אשר בתי המשפט השונים רואים בחומרה רבה חייבים המשתמטים מתשלום זה. יותר מכך, חייבים רבים יכולים למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח עקב פיגור בתשלומים ובכך להחריף את מצבם הקשה ממילא. משכך יש להקפיד ולעמוד בתשלומים הנדרשים ולא לפגוע בבני הבית אשר הינם קורבן למצב הקיים.
• אין ליטול הלוואות בשוק האפור– חייבים רבים הנקלעים לחובות פונים בחוסר אונים לגורמים בשוק האפור על מנת שאלה יסייעו להם במתן הלוואות בריביות אשר אין להן כל אחיזה במציאות. שימו לב, התעסקות עם גורמים אלה רק תחריף את המצב ותוביל חייבים רבים, במקרים הטובים, אל עבר שוקת שבורה ואל מצב בלתי הפיך.

פנייה לייעוץ משפטי

קיימים עורכי דין רבים העוסקים בתחומים מגוונים, חשוב להבין כי לרב כל עו"ד מתמחה בתחומו בלבד, וכשם שלא נלך לרופא כירורג כאשר אנו סובלים מבעיה אורתופדית, כך חשוב ללכת לעו"ד מומחה הבקיא בתחום הליכי חדלות פירעון, עו"ד שיש בידיו את האפשרות למצוא עבורנו את ההליך המשפטי המתאים לנו ולמצבנו, ולהתאים כל מקרה לגופו. דוגמה לכך היא הליכים משפטיים שונים  בחוק כמו: הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי במתכונתו החדשה, אחוד תיקים 3% בהוצל"פ הסדרי חובות, ועוד.

בקיאותו ומקצועיותו של עו"ד תתאים לכל מקרה את הפתרון הראוי לו. תפקידו של עו"ד הוא כתפקידו של חייט טוב לתפור לכל לקוח את הבגד המתאים לו ולמידותיו, ובמקביל לסייע לחייבים  בעיכוב ועצירה של כל ההליכים המשפטיים והסרה של כל העיקולים הקיימים כנגדם. המטרה ברורה- חיסול כל החובות בפרק הזמן הקצר ביותר ומזעור הנזק, ככל שניתן, לציבור החייבים.

הפוסט נקלעתם לחובות? יש פתרון. הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד מיסים וחדלות פרעון.

עיקולים והגבלות מוטלים על חייבים בידי גורמים רבים:

• ממערכת ההוצאה לפועל אשר מפעילה אמצעי אכיפה כנגד חייבים
• החלטות ביהמ"ש כאשר מוגשת בקשה במעמד צד אחד
• רשויות המס הפועלות לגביית חובות המס.

לנוכח האמור הטיפול המשפטי לביטולן של העיקולים וההגבלות רצוי שייעשה באמצעות גורם מקצועי המכיר את כלל המערכות וההתמודדות המשפטית מולן.

חייבים נוטים לחשוב באמצעות פיתויים רבים ומטעים המצויים באמצעי המדיה השונים כי עורכי הדין הינם קוסמים. חשוב ונכון להבין- עיכוב ו/או ביטול ההליכים וההגבלות אשר הוטלו על חייבים דורשים מלאכת מחשבת ומיומנות משפטית גדולה תוך חישוב סיכויים וסיכונים בצעדים המשפטיים אשר יינקטו. על מנת להביא לביטול ו/או עיכוב ההליכים אשר ננקטו כנגד החייבים יש לבחור עבור החייב את ההליך המשפטי המתאים ביותר למצבו בקפידה ולא להכניסו להליך אשר בסופו של יום יביא אותו אל מול שוקת שבורה ורק יחריף את מצבו. יש לזכור כי ארגז הכלים הנמצא בידי עורך הדין מכיל הליכים משפטיים רבים ומגוונים, ובחירת ההליך המתאים לאחד אינה מתאימה לאחר. יש לחשוב מחוץ לקופסא בכל מקרה לגופו על מנת להתאימו לכל לקוח ולמצבו הפרטני, שכן פניה להליך משפטי נכון מהווה עבור החייב את הדרך הקצרה ביותר לביטול ההליכים וההגבלות אשר הוטלו עליהם. בקשה אשר תוגש ותציג את מצב החייב בצורה נכונה הקרובה למציאות ומשקפת את הבעיה, ופתרון המוצע בצורה המשפטית הטובה ביותר – יובילו לביטולם של העיקולים וההגבלות בזמן הקצר ביותר

קיימת חשיבות רבה להגשת הבקשה באמצעות הנימוקים המשפטיים הנכונים לטריבונל המשפטי המתאים. בקשה שתוגש בין אם מדובר בסכומים של עשרות אלפי שקלים ובין אם בחובות העומדים במיליוני שקלים, תקבל את המענה הראוי. נימוקי הבקשה הן אלו שיביאו בסופו של תהליך להסרת העיקולים וההגבלות. כל זאת על מנת לאפשר לחייבים את קיומם הכלכלי הבסיסי שלהם ושל משפחתם ולמנוע מצב של קריסתם הכלכלית והאישית, ולמאסרם של חייבים.

הפוסט ביטול עיקולים והגבלות הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד מיסים וחדלות פרעון.